יום ההנצחה של פרשת עומר כומר

ב -18 במאי איראן מציינת את המשורר והמתמטיקאי ח'יאם.

Marumar Khayyam, יליד Nishapur, 18 מאי 1048, היה מתמטיקאי, אסטרונום, משורר ופילוסוף פרסי.

פשוטו כמשמעו חייאם פירושו "יוצר אוהלים" ונראה שזה היה המקצוע של אביו הוא אחד המתמטיקאים המפוארים ביותר בפרס העתיקה. משורר עליון ומתמטיקאי מעולה, הוא ידוע יותר בשיריו מאשר בזכות היתרונות המדעיים הגדולים שלו.

בואו ננסה לגלות את היתרונות של המדען הפרסי הזה, שנולד בנישאפור, פרס, כיום איראן, לפני יותר מתשע מאות שנה, כשהמזרח היה נקודת ההתייחסות של אמנים ומדענים, בחזית לימודי המתמטיקה. שנות חייו היו שנים של מאבקים אזרחיים ודתיים אשר בהכרח, בתקופות ארוכות בחייו, מנעו ממנו להתמסר ללימודיו בשלווה הדרושה, והובילו אותו לפסימיות שאנו מוצאים גם בשיריו. הוא עצמו מספר על קשייו במבוא לספרו החשוב ביותר למתמטיקה, מסמכי על הוכחת בעיות באלגברה:

בין עבודותיו המדעיות החשובות ביותר אנו זוכרים את אוסף הטבלאות האסטרונומיות המדויקות ואת התרומה שהוא תרם לרפורמה בלוח השנה של שנת 1079, לוח שנה טוב יותר מהיוליאני ומדויק כמעט כמו לוח השנה הגרגוריאני. אנו נדהמים מהדיוק שבו הצליח לחשב את אורך השנה: 365,24219858156 ימים.

כיאם הצליח לפתור משוואות מעוקבות באמצעות חתכים חרוטיים, ולקבוע שהן אינן ניתנות לפתרון באמצעות קו ישר ומצפן בלבד, תוצאה שתוכח רק כעבור 750 שנה. יתר על כן, במסכתו על הדגמת בעיות אלגברה הוא מציג סיווג מלא של משוואות אלו. עוד אחד שלו תוצאה חשובה, גם בתחום הזה, היא ההכרה שלקוביקס יכול להיות יותר מפתרון אחד, אבל נראה שהוא לא הגיע לגלות שיכולים להיות להם שלושה פתרונות. רק טרטליה ושאר המתמטיקאים בני המאה השש-עשרה יגיעו לתיאוריה שלמה של משוואות מדרגה שלישית.

אנחנו לא מכירים את התעלומה הנצחית, לא את ולא את

אנחנו לא קוראים את המילה המסתורית הזאת, לא את ולא את

מאחורי הווילון הם מדברים עלי ועליי,

כאשר המסך נופל לא נישאר לך ולא לי

Umar Khayyam (1048-1131)