נועזים לשלום; משימתו של סנט אג'ידיו בעולם העכשווי.

בעידן המאופיין בסכסוכים מורכבים יותר ויותר ובפילוגים עמוקים, קהילת סנט'אג'ידיו ממשיכה לגלם את האומץ "להעז להיות שלום". ארגון זה, שנוסד ברומא בשנת 1968, הפך את הדיפלומטיה והדיאלוג ההומניטאריים לסימן ההיכר שלו, והדגים כי שלום אינו אוטופיה בלתי מושגת, אלא אפשרות קונקרטית כאשר קיים הרצון לבנות אותה.

אומץ הדיאלוג

"להעז לשלום" פירושו האומץ לשבת עם אלו שנראים כאויבים, לחפש גשרים במקום בו אחרים רואים רק חומות. סנט'אג'ידיו הוכיח במשך עשרות שנים כי פילוסופיה זו יכולה להניב תוצאות מוחשיות: החל מתהליך השלום במוזמביק בשנות ה-90, שסיים מלחמת אזרחים הרסנית, דרך ההסכמים באלג'יריה, ועד לגישורים האחרונים בהקשרים אפריקאים מורכבים.

כוחה של סנט'אג'ידיו טמון ביכולתה לפעול כ"צד שלישי" אמין, חופשי מאינטרסים גיאופוליטיים ישירים, המסוגל לדבר עם כל הצדדים לסכסוך תוך שמירה על עצמאותה והתמקדות בכבוד האדם.

איראן ואתגרי המזרח התיכון

משמעותית במיוחד היא מחויבותה של הקהילה במזרח התיכון, שם איראן מייצגת נקודה מכרעת בשיווי משקל אזורי. סנט'אג'ידיו פעל לשמור על ערוצי דיאלוג פתוחים, מתוך מודעות לכך שבידוד לעולם לא יוביל לשלום, אלא רק לרדיקליזציה נוספת.

הדיאלוג עם איראן מכיר בכך שרק באמצעות דיאלוג מתמשך ניתן ליצור את התנאים לשינוי חיובי. הקהילה קידמה פגישות בין מנהיגים דתיים, אנשי אקדמיה ונציגי החברה האזרחית, במטרה לבנות את האמון הדרוש כדי להתגבר על עשרות שנים של אי הבנות.

שלום כבנייה יומיומית

סנט'אג'ידיו מזכיר לנו ששלום אינו רק היעדר מלחמה, אלא בנייה יומיומית המושגת באמצעות פעולות קונקרטיות: סיוע לעניים, קבלת פנים לפליטים, הגנה על זכויות אדם, ביטול עונש המוות ודיאלוג בין-דתי. כל מסדרון הומניטרי שנפתח, כל חיים שניצלו, כל גשר שנבנה בין קהילות שונות הוא מעשה שלום.

הקהילה פועלת ביותר מ-70 מדינות, ומדגימה ששלום אפשרי אפילו בהקשרים המאתגרים ביותר, מדרום סודן ועד הרפובליקה המרכז אפריקאית, מקולומביה ועד מיאנמר. בכל אחד מהמקומות הללו, "להעז לשלום" פירושו להאמין באפשרות של שינוי גם כאשר הכל נראה אבוד.

מסר לזמננו

בתקופה בהיסטוריה שבה נראה כי פיתויי הסכסוך והבידוד גוברים, סנט'אג'ידיו מציע לנו מסר של תקווה המושרש בפעולה קונקרטית. שלום דורש אומץ: אומץ להקשיב, להבין, לנהל משא ומתן, לסלוח. הוא דורש גם סבלנות, משום שתהליכי שלום הם ארוכים ומורכבים, אך האלטרנטיבה היא הנצחת הסבל.

"העזו לשלום" היא הזמנה לכולם: ממשלות, ארגונים בינלאומיים, קהילות דתיות ואזרחים פרטיים. זוהי האמונה, כפי שאמר אנדראה ריקרדי, מייסד סנט'אג'ידיו, "שלום הוא השם החדש לפיתוח", וכי לא יכול להיות עתיד ללא היכולת לחיות יחד, לכבד את ההבדלים ולבנות גשרים של אחווה.

מסקנה

הלקח של סנט'אגידיו ברור: שלום אינו נופל מהשמיים, אלא נבנה בעקשנות, יצירתיות ואומץ. בעולם שנראה כי שכח את אמנות הדיאלוג, קהילה זו ממשיכה לזרוע תקווה, ומדגימה שגם הסכסוכים המורכבים ביותר יכולים למצוא פתרונות כאשר יש נכונות "להעז לעשות שלום".

זהו מסר שמהדהד בעוצמה מיוחדת כיום, ומזמין אותנו לא להשלים עם היגיון המלחמה והשנאה, אלא להאמין באפשרות של עולם צודק ואחווה יותר.