קולות והרהורים על יצירת מופת שהתגלתה מחדש.

גשר בין תרבויות ומאות: האוצרת סימון קריסטופורטי והמוציא לאור מתיאו לוטרניאני מספרים על היווצרותה וחשיבותה של ההוצאה המחודשת המונומנטלית של השהנמה.

לרגל פרסומו האחרון של ספר מלכים (שחנמה), יצירת המופת הנצחית של פרדושי, חגגנו את חזרתה של יצירה שכינוי "ספר" הוא אנדרסטייטמנט: זוהי עמוד תווך של חוכמה אנושית, אנדרטה לזהות הפרסית ומורשת של ספרות העולם. כדי להבין באופן מלא את חשיבותה של יוזמה תרבותית זו, המציגה מחדש את תרגומו ההיסטורי של איטלו פיצי, שעבר עדכון על ידי פרופסור סימון קריסטופורטי עבור לוני אדיטריס, ראיינו את גיבורי המאמץ.

דבריהם מנחים אותנו בין קפליה של יצירה עצומה, וחושפים מדוע, כיום יותר מתמיד, איטליה צריכה לגלות מחדש את האפוס הפרסי.

תרגום אפי לזהות לאומית

פרופסור סימון קריסטופורטי, פרופסור באוניברסיטת קה פוסקרי ועורך היצירה, מדגיש כי פרסום זה אינו הדפסה מחודשת פשוטה, אלא התאוששות תרבותית אמיתית. תרגומו של איטלו פיצי, המתוארך לסוף המאה התשע עשרה (1886-1888), מייצג יצירה ייחודית.

"הפרסום המחודש של התרגום המלא לשירה מאת איטלו פיצי הוא אירוע חשוב בפנורמה של לימודי איראן וספרות השוואתית." כריסטופורטי מסביר. הערך המוסף טמון בסגנון שבחר פיצי: מרשם אפי, המבוסס על התרגומים הגדולים של האיליאדה והאינאידה מהמאה התשע עשרה. פיצי ראה את השהנמה כפואמה הלאומית הפרסית הגדולה ביותר והשווה אותה לחשיבות שהייתה לקומדיה האלוהית של דנטה עבור האומה האיטלקית. מסיבה זו, הוא האמין שיש צורך בסגנון שישקף את הגדולה הזו.

קריאה מחדש של גרסה זו כיום משמעה, אם כן, מסע כפול: אחד לפרס של פרדושי ואחד לאיטליה של הריזורג'ימנטו, אשר עיצבה את זהותה התרבותית. קריסטופורטי מגדיר פעולה זו כך: "חשוב מאוד לקידום מודעות רבה יותר באיטליה לאבן דרך זו בספרות העולם."

ההשפעה על האקדמיה והצעירים

במבט לעתיד, פרופסור קריסטופורטי מדגיש את הפוטנציאל החינוכי העצום של העבודה. שחנמה זה לא רק טקסט לימודי, אלא אורגניזם חי שמרתק את התלמידים בזכות הקצב של המשקל המקורי שלו, ה... מוטאקרב. "חשוב שתרגום הטקסט המלא יהיה זמין", מסכם הפרופסור, "גם לסטודנטים הניגשים לתחום וגם לחוקרים. השאהנאמה מציעה אינספור תובנות על לימודים היסטוריים ותרבותיים, כפי שמודגם במספר הרב של פרסומים המתפרסמים ברחבי העולם מדי שנה."

האתגר העריכתי: מילוי פער בן מאה שנה

אבל מה מניע מו"ל כיום לקחת על עצמו יצירה בסדר גודל כזה? פנינו אל השאלה מתיו לותרנים, מנהל ה הוצאת לוני, אשר במשך שנים הקדישה את עצמה לגילוי מחדש של הקלאסיקות הגדולות של "אזורים" תרבותיים שלעתים קרובות מתעלמים מהם באיטליה.

"פרסום השהנמה נמנה בין הביטויים הגבוהים ביותר שבני אדם הצליחו להשיג", לותרני מצהיר בלהט. מספר היצירה מרשים: שישה כרכים, 4.000 עמודי תרגום, 120 עמודי מנגנון ביקורתי, ומעל 60.000 פסוקים המספרים את תולדות פרס.

עבור המו"ל, זו לא רק הוצאה לאור, אלא שליחות. "זוהי יצירת מופת שלא נחקרה עבור איטליה, ה'גשר' האמיתי בין כל התרבויות, המייצג את שבירת המחסומים וההבחנות הדתיות." הלותרני אינו מסתיר את גאוותו על כך שהשלים פרויקט שההוצאה לאור האיטלקית הזניחה זה מכבר, והנגיש את גרסת החרוזים היחידה בעולם בשפה מערבית.

"זרענו כמה זרעים"

מסקנתו של מתיאו לוטרניאני מסכמת את המשמעות העמוקה של יוזמה זו: הפרסום שלנו ממלא חלל תרבותי מדהים. אני יכול רק לקוות שהוא יגיע ללבבות כולם: שתלנו זרעים שיישאו פרי לדורות הבאים. וזו בוודאי המשימה הראשונה והאחרונה של מו"ל.

Lo שחנמה הוא חזר, אם כן, לא כשריד מוזיאון, אלא כקול רב עוצמה והכרחי, מוכן לדבר אל קוראים איטלקים של היום ושל מחר.