חאפז (חאג'ה שמס א-דין מוחמד Ḥāfeẓ-e Shīrāzī)
חאג'ה שמס א-דין מוחמד בן בהא אלדדין חאפז שירזי (שיראז, 1315) הוא משורר פרסי מפורסם ואחד הדוברים הגדולים ביותר בעולם.
יש מעט מידע שיש לנו על משפחתו ועל אבותיו; כנראה אביו נקרא בהא אלדין ואמו הייתה במקור מהעיר קאזרון.
בשיריו, המהווים את המקור האמין היחיד לביוגרפיה שלו, יש כמה התייחסויות לחייו הפרטיים. בצעירותו הוא למד בעל פה ארבעה-עשר פרשנויות לקוראן וזה זיכה אותו בכינויו של האפז (בהוראת "השינן").
העבודה החשובה ביותר שלו היא דִיוָאן o שירבו אשר מורכב על 500 זאל (מילים), כמה qasideh (שירה מונורימה-אודה), שתיים מאסנאבי, (קומפוזיציה פואטית ארוכה במרחבים מתוחים) ghat'e (stanzas) וחלקם robā'i (קוואטרנים) ועד היום יותר מארבע מאות מהדורות שלו פורסמו בפרסית ובשפות אחרות בצורות שונות. ככל הנראה מספר עותקי כתב היד הפשוטים או המאויירים בספריות איראן, אפגניסטן, הודו, פקיסטן, טורקיה ואפילו מדינות מערביות עולה על זה של כל מדינה אחרת. דִיוָאן פרסי.
חאפז נחשב למלחין הטוב ביותר של זאל בשפה הפרסית. כל כך מפורסם שהיום בכל בית איראני יש אחד מביתו דיוון. איראנים, על פי מנהגים עתיקים, בחגים לאומיים או דתיים כגון Nouruz על השולחן של חטא האפט או על שבד-יאלדא, שים את הקנזונייר, פתח אותו באקראי ושואף ממנו חסות. יש המכנים את האפז "lisān al ghayb"אור"שפת הבלתי נראה"הכוונה למי שמדבר על הנסתר.
חאפז שר את האהבה האלוהית שהיא מושא שלו זאל מיסטיקנים. המשורר מעולם לא עזב שיראז והוא מעולם לא ביצע נסיעות ארוכות או בכל מקרה שהוא ביצע כאלה, אין ספק שזה היה קצר. האינטרס וההשקפה של האפז כלפי שיראז מנקודת מבטו דִיוָאן ואת שלו זאל, זה ברור מאוד ואת הפניות האלה למצוא התכתבות עם האירועים ההיסטוריים של תקופתו.
חאפז, לפני שהפך למשורר, היה בעל ידע רחב בנושאים דתיים, פילוסופיים ומיסטיים ותפיסתו היא במונח שהגיע לשיאו בחיפוש אחר שיקולים חברתיים והרהורים. עד כה תורגמה והתפרסמה הקנזונייר בשפות שונות. תשומת הלב וההתעניינות של האיטלקים לקומפוזיציות שלו הביאו לתרגומים איטלקיים רבים לשיריו על ידי כמה פרופסורים באוניברסיטאות איטלקיות כמו ג'ובאני ד'ארמה, סטפנו פלו, ג'אנרוברטו סקרציה וקרלו סאקונה.
גתה, המלומד הגרמני המבריק ביותר, הושפע מהרכבו של "קנזונייר המערבי-מזרחי" דִיוָאן של האפז והקדיש את השיר לכבודו את הפרק השני של היצירה ששמו "האפננאם". חאפז נפטר א שיראז בשנת 1390. בכל שנה ב -11 באוקטובר מתקיים טקס ההנצחה במוזוליאום שלו א שיראז בשכונה המכונה "Hāfezie"בנוכחות חוקרים איראניים וזרים. באיראן קראו היום "יום ההנצחה של חאפז".
תוכן קשור