שהריאר 

סייד מוחמד חוסיין בהג'ת טבריזי (שהריאר), נולד ב 21 מרץ 1904 ליד תבריז, הידוע בכינוי "שחריאר" (ולפני כן, בהג'ת), היה מלחין משורר איראני של שירים תורכי אזרית ופרסית.

שחררי, לאחר שסיים את בית הספר התיכון בטבריז, עבר לטהראן, שם המשיך את לימודיו בבית הספר דארלפונון ומאוחר יותר באוניברסיטה בפקולטה לרפואה. כחצי שנה לפני קבלת הדוקטורט, בשל אכזבה באהבה, השקפה פסימית על החיים ועל אירועים אחרים, הוא נטש את לימודיו.

אוניברסיטת טבריז ראתה את שהריאר אחד ממעריצי השירה והספרות המובילים בארץ והפקולטה לספרות ומדעי האדם העניקה לו את הדוקטורט למצטיין. שאהריאר חיבר יותר מ- 27 שורות בפרסית וכמעט 3 בטורקית אזרבייג'נית.

העבודה החשובה ביותר שלו היא אוסף "היידאר באבאיה סלאם"(סלאם היידר באבא) נחשבת לאחת מיצירות המופת של הספרות האזרביג'ית הטורקית, יצירה המופיעה בין השירים המודרניים ושתורגמה ליותר משפות 80 הנוכחיות.

שחריאר היה גם מורה בהרכב של ז 'אנרים שונים של שירה פרסית כגון qasida, il מאסנאבי, il זאל, il  QET",il  robā'i ואת "השיר נימאי" (בסגנון של נימה יושי). אבל יותר מאשר בז'אנרים אחרים שהוא היה מפורסם זאל ובין המפורסמים ביותר אנו יכולים להזכיר "עלי חאמיה רהמט"(עלי עלי, ציפור האושר) ו"Āmadi jānam להיות ghorbānat"(באת, חיי מקודשים לך).

תהילתו של שחריאר חצתה את גבולות איראן והיום היא אישיות ידועה ברוב מדינות העולם, עד כדי כך שבנוסף לאיראן, ברפובליקות הקווקזיות ובמרכז אסיה, כבישים, אולמות תצוגה, פארקים ומקומות אחרים לשאת את שמו.

מרכז הלימוד הבינלאומי של פרופ 'שהריאר מתגורר בעיר השטרוד ועד כה התקיימו כנסים רבים בבית ובעולם בהנצחתו ועבודותיו היו נושא לימודים וניתוח באוניברסיטאות בארץ ומחוץ לה.

בסדרת הטלוויזיה "שהריאר" של חיי המשורר הועברו למסך. הוא נפטר בתבריז ב- XNXX בספטמבר 18 ובצוואתו נקבר במאוזוליאום של משוררי העיר.

בלוח השנה הרשמי של איראן נקרא יום פטירתו "יום של שירה וספרות פרסית".
 

המפורסם